|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
צפון קוריאה מקושטת לקראת הביקור [צילום: ולדימיר סמירנוב, ספוטניק/AP]
|
|
|
כבוד גדול לנשיא פוטין בביקורו בקוריאה הצפונית
|
|
ניכר שהצפון קוריאנים מנסים להרשים את פוטין והמשלחת הגדולה שבראשה הוא עומד. בדברים שנשא הזמין פוטין את קים ג׳ונג און לביקור במוסקבה והכריז על "מסמך עקרונות חדש" בין המדינות, שאמור להוות את הבסיס ליחסים ביניהן
|
|
כצפוי, הנשיא פוטין התקבל בפיוניאנג בכבוד גדול, וקים ג׳ונג און עצמו המתין לו בנמל התעופה. בבוקר התקיים לכבודו טקס גדול וצבעוני במרכז העיר, כולל תהלוכה צבאית. ניכר שהצפון קוריאנים מנסים להרשים את פוטין והמשלחת הגדולה שבראשה הוא עומד.
בדברים שנשא הזמין פוטין את קים ג׳ונג און לביקור במוסקבה והכריז על "מסמך עקרונות חדש" בין המדינות, שאמור להוות את הבסיס ליחסים ביניהן: "בשנה שעברה, כתוצאה מביקורך ברוסיה, התקדמנו משמעותית בבניית הקשרים הבין-מדינתיים שלנו היום. היום הוכן מסמך יסוד חדש שיהווה את הבסיס ליחסים שלנו לטווח הארוך". פוטין הוסיף: "אנו מעריכים מאוד את תמיכתך העקבית והבלתי מעורערת במדיניות הרוסית, כולל בנושא האוקראיני".
פוטין הביע את התרשמותו מהאופן שבו התפתחה פיוניאנג מאז הפעם האחרונה שביקר בה, בשנת 2000, תחת הנהגתו של קים ג׳ונג און: "זה נחמד להסתכל עליה, אני אומר את זה בכנות". ואילו קים ג׳ונג עצמו ציין בדבריו שיחסי המדינות "נכנסים לתקופת שגשוג חדשה". הוא הדגיש את תפקידה של רוסיה ב"שמירה על יציבות ואיזון אסטרטגיים בעולם", והביע תמיכה במלחמה שלה באוקראינה. הוא הבהיר שקוריאה הצפונית מתכוונת לחזק את שיתוף הפעולה האסטרטגי שלה עם רוסיה. מפיוניאנג צפוי הנשיא פוטין להמשיך לביקור רשמי בוויטנאם.
|
| תאריך:
|
19/06/2024
|
|
|
עודכן:
|
19/06/2024
|
|
יאיר נבות
|
|
כבוד גדול לנשיא פוטין בביקורו בקוריאה הצפונית
|
|
במדינות ברית המועצות ובקיבוצים עם הקמת המדינה היה שוויון. כולם היו שווים.... לתחת. הנטייה הנשגבת לסגוד לאלילי השוויון עולה מידי פעם בחברות שונות, בנושאים שונים, זהו עיקרון נפל מזיק ומסוכן המצית את הדמיון, יוצר אשליה של עולם אוטופי, אך לא עולה בקנה אחד עם הגניוס האנושי, אותה מתת אל שקיבלו בני האדם ומתבטאת במשפט אלמותי מספר קהלת: כִּי֩ מִקְרֶ֨ה בְֽנֵי הָאָדָ֜ם וּמִקְרֶ֣ה הַבְּהֵמָ֗ה וּמִקְרֶ֤ה אֶחָד֙ לָהֶ֔ם כְּמ֥וֹת זֶה֙ כֵּ֣ן מ֣וֹת זֶ֔ה וְר֥וּחַ אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וּמוֹתַ֨ר הָאָדָ֤ם מִן-הַבְּהֵמָה֙ אָ֔יִן כִּ֥י הַכֹּ֖ל הָֽבֶל.
|
|
|
|
|
סקרים ובייחוד סקרים תכופים הם לא ספק אינדיקטור פוליטי. בשל הנסיבות המיוחדות הם לא עוסקים אצלנו, או לא במידה ראויה, בנושאים חברתיים, משקיים,תרבותיים ואחרים- תחומים שיש להם השפעה מרכזית על איכות חיינו. אולם אף שהכותרות של הסקרים הן לגבי התנודתיות הפוליטית, עקב אירוע כזה או אחר, וגם לגבי העדפות במועמד לראשות הפירדמידה הפוליטית,לאמור, ראש הממשלה,יש בהם הרבה מעבר לזה אם עוקבים אחר מגמות אחרות בטווחים ארוכים יותר זולת המגמה המיידית.
|
|
|
|
|
איננו יודעים מתי תחל הפסקת אש במלחמה נגד החמאס. אבל בינתיים נפתחה עוד מערכה, בתחום שונה: הקרב על המינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ למנכ"לית חדשות 13. ובאמצעי התקשורת, הצופרים כבר החלו לילל לקראת כניסתה לתפקיד של הח'כ לשעבר. ואין בוררים בגידופים המוצמדים לשמה, ואזהרות ללא חסך: צפוי תהליך של גדיעת חופש העיתונות, או תיאור המינוי כ"עריפת ראשו של גוף החדשות", כך נאמר(הארץ 14-6-2024). האמת? התופעה הוותיקה של מינוי בכירים, כמו פוליטיקאים לשעבר, לתפקידי מפתח בערוצי הטלוויזיה דומה לחשיפת שכבת שרידים מתחום הארכיאולוגיה. וותיקי ערוץ 11, הציבורי, זוכרים היטב את פעילותם ה"עיתונאית" של פוליטיקאים שנתמנו למשרות בכירות בתחומי השידור. מבשרי חוויתי עימותים עם מינויים שכאלה.
|
|
|
|
|
אם לשפוט על סמך דעת יחיד של אלבר קאמי בספרו "הדֶֶֶבֶר", שנכתב על-רקע מלחמת העולם השנייה, אדם החי בעידן המודרני יעדיף לראות את המלחמה כנורמה או מנהג מקובל, על פני הטחת ביקורת גלויה היורדת לפרטים כגון: מוסריות המלחמה. את האמירה הזאת קאמי פיתח באמצעות סיפור על התפשטות מגפת דֶֶֶבֶר בעיר מודרנית קטנה ונידחת.
|
|
|
|
|
מאמרי זה מהווה התייחסות שלי לאחדים מדבריו של רפי לאופרט במאמרו "עם הנצח במדינת הגמדים" שפורסם באתר זה ביום 10.06.24, בתגובה חלקית למאמרי "מדינת הגמדים" שפורסם כאן ב-02.06.24.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
הגרמנים נדהמו, הם נראו מבולבלים, תופעה כזאת לא הייתה כתובה בספרי ההדרכה שלהם, אולי גם בהם נגע קול הטנור האדיר  הגרמנים קפאו על מקומם, היהודים רעדו והתייפחו
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
אסון ה-7.10.23 (השבת השחורה של שמחת תורה תשפ"ד) הוא השני מסוגו ובממדיו בהיסטוריה של ישראל, ופקד אותנו 50 שנה אחרי אסון יום הכיפורים (1973). הדמיון בין המקרים מדהים ומכאן הצורך ללמו...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
מחשבות על-רקע זירת המרד באושוויץ והפסטיבל היהודי בקרקוב וגם: חלוקת הזמן של נתניהו, האם ישראל תהפוך לבת-דמותה של רוסיה והשלכות מכתבי האזהרה של ועדת גרוניס
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
