|   15:07:40
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כל מה שלא ידעת על הדפסה על חולצות
כתיבת המומחים
מדף צף לסלון ולמטבח: הוסיפו אחסון דקורטיבי לבית
הסכסוך מאבד גובה כמגדיר זהות, ו"החזון התרבותי" מתחרה בו
המדד

מה ההבדל בין "ימין" ל"שמאל"? גם על זה יש מחלוקת

ישראלים שונים מגדירים את השתייכותם האידיאולוגית על בסיס שיקולים שונים - חלק לפי עמדתם בסכסוך הישראלי-פלשתיני וחלק לפי החזון התרבותי שלהם לישראל. בעוד הימין מגדיר את עצמו בעיקר לפי עמדותיו המדיניות כלפי הסכסוך, השמאל מגדיר את עצמו יותר לפי החזון התרבותי שלו לחברה הישראלית. ההבדל הזה עשוי לשקף קושי גובר להגיע להסכמות ולהסתדר בין המחנות השונים, מעבר למחלוקות על הסכסוך הישראלי-פלשתיני
19/06/2024  |   שמואל רוזנר   |   יומני בלוגרים   |   תגובות

ישראלי אומר על עצמו שהוא "בימין". אחר אומר שהוא "בשמאל". אחרת אומרת "אני במרכז". למה הם מתכוונים? אנחנו יודעים כמובן שמי שמגדירים את עצמם "ימין" לא יצביעו בדרך כלל למרצ. אנחנו מניחים שמי שמגדירים את עצמם "מרכז-שמאל" לא יצביעו לעוצמה יהודית. אבל ההשתייכות למחנה אידיאולוגי – ימין, מרכז, שמאל, ימין מתון, שמאל-מרכז, ימין עמוק, שמאל מתון, כל הגדרה לחוד וכולן ביחד – מסמנת משהו מעבר לכוונות הצבעה. היא מחלקת את החברה לקבוצות שיש להם לכאורה מכנים משותפים. לפחות תיאורטית, אלה מכנים משותפים אידיאולוגית. אבל גם כשמדובר על אידיאולוגיה צריך לשאול אידיאולוגיה באיזה הקשר. ימין זה "ימין כלכלי", או שימין זה "ימין ביטחוני". שמאל זה קשור למעמד בית המשפט או לחזון שתי המדינות לשני עמים.

נציג תשובה מעניינת, יחסית מחודשת. נציג אותה בהתבסס על שני סקרים מהחודשים האחרונים. את הסקר הראשון ערכנו (באמצעות המדד) כרקע לספרו של מיכה גודמן, היום השמיני. את השני ערכנו בתחילת החודש במסגרת מדד החברה הישראלית החודשי של המכון למדיניות העם היהודי. השאלה אותה שאלה. חזרנו עליה פעם שנייה כדי לוודא שהראשונה לא הייתה אירוע חד-פעמי. לוודא שבאמת מצאנו משהו מעניין – בעינינו. והתשובה היא שמצאנו. התשובה היא שמעניין – בעינינו.

שאלנו כך: כשאת/ה מחליט/ה אם את/ה במחנה "הימין", "המרכז" או "השמאל", מה מהאפשרויות הבאות הוא השיקול המרכזי שלך בהחלטה הזאת? שאלה לא פשוטה. הצענו חמש תשובות אפשריות, וכמובן שאם היינו מציעים אפשרויות אחרות, כנראה שהיו מתקבלות תשובות אחרות. אבל זה מה שהצענו כאפשרות: זה המחנה שאני מסכים אתו בנושא הישראלי-פלשתיני; זה המחנה שאני מסכים אתו בנושאי כלכלה וחברה; זה המחנה שהחזון התרבותי שלו לישראל יותר דומה לשלי; זה המחנה שהחזון הדתי שלו לישראל יותר דומה לשלי; זה המחנה שלי תמיד ואני לא עוזב אותו; אף אחד מאלה.

לא רבים השיבו "אף אחד מאלה". כלומר, רוב גדול של המשיבים, בשני הסקרים שבהם נבחנה השאלה הזאת, הרגישו שאחת מהאופציות מתאימה להם. זה הדבר שמאפשר להם להגדיר את השתייכותם המחנאית. ומהו הדבר? גודמן, בספרו, כותב כך: "די ברור, שעוד לא קם נושא שירש את הדומיננטיות של הסכסוך. כלומר, גם אחרי שמרכז הכובד של המחלוקת על עתיד השטחים נדדלעתיד, אף מחלוקת משמעותית אחרת לא הצליחה להחליף אותה ולהיכנס לנעליים הגדולות שלה". כשהוא כותב "הדומיננטיות של הסכסוך" הוא מתכוון כמובן ל"סכסוך הישראלי-פלשתיני". והוא צודק: זה אכן הנושא שמקבל את הניקוד הגבוה יחסית בסקרים. כשליש מהיהודים בישראל אומרים שזהותם המחנאית נקבעת על-פי עמדתם ביחס ל"סכסוך". האם עמדתם בעניין זה באמת שונה מזו של ישראלים במחנות אחרים? זו כבר שאלה אחרת (גודמן חושב שבמידה רבה התשובה היא לא). מה שחשוב לעניינו הוא התודעה של ישראלים. כשהם אומרים "אני בימין-מרכז" (לדוגמה) הם מתכוונים לעמדות שלהם בנושא הספציפי הזה. בגלל העמדות שלהם ביחס לסכסוך הם מציבים את עצמם במקום שהם מציבים את עצמם.

אז זו הקבוצה הגדולה ביותר – קבוצת הסכסוך. אבל היא מונה שליש, לא רוב. ומה שמעניין יותר, היא קבוצה מזוהה פוליטית. למה הכוונה? הביטו בגרף: בימין ובימין-מרכז יש דומיננטיות של הנושא הישראלי-פלשתיני. יותר מארבעים אחוז מכלל הימין מגדירים את עצמם לפי עמדתם ביחס לסכסוך. אבל זה לא המצב בקבוצות אחרות. במרכז, כבר ניכר שוויון בין שני נושאים – הסכסוך, ולצידו ״המחנה שהחזון התרבותי שלו לישראל יותר דומה לשלי״. במרכז שמאל ובשמאל המשוואה מתהפכת: הסכסוך מאבד גובה כמגדיר זהות, ״החזון התרבותי״ הוא הנושא הדומיננטי.

זה הבדל מרתק. החלוקה המחנאית נתפסת בעיני מחנה אחד (כלל הימין) בעיקר כביטוי של עמדה מדינית, ובעיני מחנה שני (כלל השמאל) בעיקר כביטוי של דמיון תרבותי. כמו שכבר אמרנו, שאלת הבחירה במאפיינים שונים תלויה במידה רבה באפשרויות המוצעות לנשאלים, וייתכן שלא מדובר כאן בשינוי חברתי אלא בשינוי שמקורו בהחלטה שלנו להציע את הקטגוריה ״חזון תרבותי״ כאפשרות. אבל בכל מקרה, מדובר בממצא מעניין, שעשוי להעיד על פרשנות שונה במקצת של קבוצות שונות בחברה לסיבה שבעטיה ישראלים בוחרים את המחנה שאליו הם משתייכים.

איך נסביר את הפער הזה? הנה אפשרות אחת: המרכז והמרכז-שמאל כבר מזמן אימץ חלק ניכר מעמדות הימין ביחס לסכסוך (כמו התנגדות להקמת מדינה פלשתינית, לפחות בטווח הנראה לעין). לכן, ישראלים של מרכז ומרכז-שמאל לא יכולים להגדיר את עצמם בהתייחס לסכסוך. הם מוכרחים למצוא משהו אחר. הם אלה שעברו שינוי אידאולוגי, ולכן הם אלה שמחליפים את עילת ההגדרה. הנה עוד אפשרות: הרפורמה המשפטית והשיח הציבורי סביבה, והמאפיינים המאוד חדים של הקואליציה הנוכחית (דתית, שמרנית, מזרחית) הביאו להדגשה של ״הבדלי תרבות״ שמאפילים על הבדלים קטנים יותר הנוגעים לסכסוך. יש כמובן גם ויכוח נמשך בקשר לזירה הפלשתינית. בימין תמצאו לא מעט תומכים בהחזרת ישובים לגוש-קטיף, במרכז-שמאל לא תמצאו כאלה. אבל מול ההבדלים הללו, שנוגעים או לתוכניות לא מעשיות (איש לא חוזר לגוש-קטיף) או לחזונות ארוכי טווח (מה יקרה עם הפלשתינים בעתיד), ההבדלים הנוגעים ל״תרבות״ נראים דחופים יותר, מציקים יותר.

ל״הסכמה בנושא הישראלי פלשתיני״, יש הקשר של דעות בנושא מדיני. משהו שאפשר להתווכח עליו, להסכים או לא להסכים, להתפשר, לחפש לו פתרונות מעשיים. ״חזון תרבותי דומה״ הוא דבר מעורפל יותר, ועמוק יותר. ״אני דומה לך תרבותית״ או ״אני שונה ממך תרבותית״ זה לא בדיוק נושא לליבון ולוויכוח. זה מצב. הוא נוגע לליבת הזהות של בני אדם. הוא הרבה יותר כוללני ומקיף. ישראלי יכול לחלוק על ישראלי אחר בנושא הישראלי-פלשתיני ולהסכים איתו ביחס למדיניות כלכלית, או בשאלות של דת ומדינה. ישראלי עם ״חזון תרבותי״ אחר הוא ישראלי שיש מחלוקת אתו לכל אורך הגזרה. מחלוקת על ״התרבות״, של מדינת ישראל, של החברה הישראלית.

ובמילים אחרות: לא צריך להקל ראש בהסטה ממחלוקת על ״הסכסוך״ למחלוקת על ״חזון תרבותי״ בקרב מחנה ישראלי לא מבוטל. זו הסטה שעשויה להעיד על קושי גובר להסתדר, על קושי גובר להגיע להסכמות, על קושי לחבב ולהתלכד.

תאריך:  19/06/2024   |   עודכן:  19/06/2024
שמואל רוזנר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מה ההבדל בין "ימין" ל"שמאל"? גם על זה יש מחלוקת
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כצפוי, הנשיא פוטין התקבל בפיוניאנג בכבוד גדול, וקים ג׳ונג און עצמו המתין לו בנמל התעופה. בבוקר התקיים לכבודו טקס גדול וצבעוני במרכז העיר, כולל תהלוכה צבאית. ניכר שהצפון קוריאנים מנסים להרשים את פוטין והמשלחת הגדולה שבראשה הוא עומד.
19/06/2024  |  יאיר נבות  |   יומני בלוגרים
במדינות ברית המועצות ובקיבוצים עם הקמת המדינה היה שוויון. כולם היו שווים.... לתחת. הנטייה הנשגבת לסגוד לאלילי השוויון עולה מידי פעם בחברות שונות, בנושאים שונים, זהו עיקרון נפל מזיק ומסוכן המצית את הדמיון, יוצר אשליה של עולם אוטופי, אך לא עולה בקנה אחד עם הגניוס האנושי, אותה מתת אל שקיבלו בני האדם ומתבטאת במשפט אלמותי מספר קהלת: כִּי֩ מִקְרֶ֨ה בְֽנֵי הָאָדָ֜ם וּמִקְרֶ֣ה הַבְּהֵמָ֗ה וּמִקְרֶ֤ה אֶחָד֙ לָהֶ֔ם כְּמ֥וֹת זֶה֙ כֵּ֣ן מ֣וֹת זֶ֔ה וְר֥וּחַ אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וּמוֹתַ֨ר הָאָדָ֤ם מִן-הַבְּהֵמָה֙ אָ֔יִן כִּ֥י הַכֹּ֖ל הָֽבֶל.
סקרים ובייחוד סקרים תכופים הם לא ספק אינדיקטור פוליטי. בשל הנסיבות המיוחדות הם לא עוסקים אצלנו, או לא במידה ראויה, בנושאים חברתיים, משקיים,תרבותיים ואחרים- תחומים שיש להם השפעה מרכזית על איכות חיינו. אולם אף שהכותרות של הסקרים הן לגבי התנודתיות הפוליטית, עקב אירוע כזה או אחר, וגם לגבי העדפות במועמד לראשות הפירדמידה הפוליטית,לאמור, ראש הממשלה,יש בהם הרבה מעבר לזה אם עוקבים אחר מגמות אחרות בטווחים ארוכים יותר זולת המגמה המיידית.
19/06/2024  |  צבי גיל  |   יומני בלוגרים
איננו יודעים מתי תחל הפסקת אש במלחמה נגד החמאס. אבל בינתיים נפתחה עוד מערכה, בתחום שונה: הקרב על המינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ למנכ"לית חדשות 13. ובאמצעי התקשורת, הצופרים כבר החלו לילל לקראת כניסתה לתפקיד של הח'כ לשעבר. ואין בוררים בגידופים המוצמדים לשמה, ואזהרות ללא חסך: צפוי תהליך של גדיעת חופש העיתונות, או תיאור המינוי כ"עריפת ראשו של גוף החדשות", כך נאמר(הארץ 14-6-2024). האמת? התופעה הוותיקה של מינוי בכירים, כמו פוליטיקאים לשעבר, לתפקידי מפתח בערוצי הטלוויזיה דומה לחשיפת שכבת שרידים מתחום הארכיאולוגיה. וותיקי ערוץ 11, הציבורי, זוכרים היטב את פעילותם ה"עיתונאית" של פוליטיקאים שנתמנו למשרות בכירות בתחומי השידור. מבשרי חוויתי עימותים עם מינויים שכאלה.
אם לשפוט על סמך דעת יחיד של אלבר קאמי בספרו "הדֶֶֶבֶר", שנכתב על-רקע מלחמת העולם השנייה, אדם החי בעידן המודרני יעדיף לראות את המלחמה כנורמה או מנהג מקובל, על פני הטחת ביקורת גלויה היורדת לפרטים כגון: מוסריות המלחמה. את האמירה הזאת קאמי פיתח באמצעות סיפור על התפשטות מגפת דֶֶֶבֶר בעיר מודרנית קטנה ונידחת.
18/06/2024  |  תרצה הכטר  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
רביב דרוקר פתח את הפרשה ונתניהו חזר באוזני בוגי על שקריו עד שעשה טעות ונכנס לאולפנה של קרן מרציאנו
רפי לאופרט
רפי לאופרט
אסון ה-7.10.23 (השבת השחורה של שמחת תורה תשפ"ד) הוא השני מסוגו ובממדיו בהיסטוריה של ישראל, ופקד אותנו 50 שנה אחרי אסון יום הכיפורים (1973). הדמיון בין המקרים מדהים ומכאן הצורך ללמו...
חיים רמון
חיים רמון
מלבד גברים חרדים יש לפחות שש קבוצות נוספות שהפטור שניתן להם משירות מבוסס על שיקול הדעת של גורם ברשות המבצעת ואינו מעוגן במסגרת חקיקה: ערבים, ערביות, דרוזיות, צ'רקסיות, ארמנים וארמנ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il