שמאל יקר,
נתקלתי במספר מקומות בגילוי דעתך אודות העם הפלשתיני וקיומו מראשית המאה ה-20, והייתי רוצה להבין קצת יותר לעומק את העמדה שלך בנידון. אם אתה משוכנע כי העם הפלשתיני קיים מראשית המאה ה-20 בארץ, ומטבע הדברים הוא היה שוכן בכל חלקי הארץ, ביפו, חיפה, עכו, תל אביב. הוא ברח או הוברח מהמקומות שהיה גר בהם, והשאלה מהי עמדתך לגבי הפלשתיני שנניח מקום מושבו היה במרחב ת"א, האם למיטב השיפוט שלך הוא צריך לחזור לאדמתו שהיה גר בה ואפילו אם הטאבו שבידו מצביע על שכונת בבלי בת"א?
אני מציע להתחיל את מכתבי בשאלה פרטנית: שאלת ההבדל העקרוני בין מעלה אדומים ליפו ת"א, כי למעשה כאן טמון ההבדל בין שתי ההשקפות העקרוניות הישראליות, השמאלנית והימנית. השמאל אומר צריך להחזיר את האדמות לבעליהם הפלשתינים כי הם חיו בעבר על האדמות האלה ומן הדין שיחזרו אליהן, והימין אומר אם תרצה לבחוש בעבר אזי אני היהודי הוא בעל הבית של האדמה הזאת מלפני שלושת אלפי שנה ויותר, הממצאים ההיסטורים והארכיולוגים יעידו על כך, ואני רואה את האדמה הזאת כבית ששיחררתי אותו בדם ובייזע. ומעבר לזאת תמונת המציאות מראה כי אני הישראלי יושב כיום על האדמה הזאת, אני הוא שפיתח אותה, השביח אותה ושכן בתוכה, והיום אני בעל הבית שלה עד שההיסטוריה תגזור אחרת.
אם נשקיף על התמונה בצילום אוויר נבחין כי הימין מציג את ההווה כעובדה מוגמרת שיש להתאים על-פיה את המציאות, אך השמאל טוען כלפי הימין כי המצפן המוסרי שלו שבור, זאת כי לעם הפלשתיני עבר לא רק הווה וכי הוא קיים מראשית המאה.
כאן בנקודה הזו מתגלע ההבדל העקרוני בין שתי ההשקפות: השמאל טוען כי החשיבה המוסרית של הימין פגומה זאת כי הוא יושב על אדמה לא אדמתו וכובש אותה, והימין עונה לו: אם נאמץ את עיקרון "הבעלות על האדמה" אזי העיקרון הזה יגיע אל יפו ות"א ועכו וחיפה ולכל חלקי הארץ, זאת כי העם הפלשתיני טוען וצועק, לא פחות חזק ממך, כי הוא קיים על האדמה הזאת מראשית המאה ה-20, והאדמה הזו היא לא רק השומרון וחבל עזה כי אם יפו ות"א ועכו ונהריה ומכאן נגזרת זכות השיבה של "העם הפלשתיני". על זאת ניטש הוויכוח היסודי ביננו לבין הערבים וזהו סלע המחלוקת העקרוני, לא בין השמאל לימין אלא בין ישראל לערבים.
סלע המחלוקת
במילים אחרות, השמאל הוא זה שיצטרך להתמודד עם השאלה שהצד הערבי יגדירה כמוסרית: אם הינך מודה בעיקרון "הבעלות על האדמה"- מדוע איפא דין מעלה אדומים הוא לא כדין יפו ת"א, כי הרי אני גורשתי גם מת"א וגם מעכו וחיפה ואני מבקש לחזור אליהם... הוא יפציר ולא ירפה: מהיכן אתה שואב את הזכות להשתמש בעיקרון הזה באופן מניפולטיבי ובוחר היכן מתאים לעיקרון הבעלות להיות אקטיבי והיכן לא.
אילו הוויכוח שלנו עם הערבים הסתכם בשאלת יהודה שומרון וחבל עזה ובשאלת הרצף הטריטוריאלי ואף בתוספת מזרח ירושלים - אזי הוויכוח הזה היה נפתר מזמן;
אהוד ברק ביקש לסכמו ולפתור אותו עם ערפאת, אולמרט הציע לפתור אותו ואפילו הלך יותר רחוק מברק, אבל ברגע האחרון הפלשתינים חזרו מהסיכומים בגלל סלע המחלוקת המרכזי של זכות השיבה, שנוגע שוב בעיקרון העל של "הבעלות על האדמה" והשאלה "המוסרית" הנגזרת ממנו: מאיפה החוצפה שלך לבחור היכן מתאים ליישם את העיקרון והיכן לא? למה דין מעלה אדומים הוא לא בהכרח כדין יפו ת"א?
לציין ולהדגיש כי הימין אינו צריך להתמודד עם השאלה הפלשתינית "המוסרית" הזו, לא כי הוא בוחר להתעלם ממנה אלא כי הוא טוען מפורשות: אני הוא בעל הבית של האדמה הזאת מזה שלושת אלפי שנה ויותר והממצאים ההיסטורים והארכיולוגים יעידו על זאת; זה ביתי ואני חזרתי אליו.
מאידך-גיסא השמאל הוא הוא שצריך להתמודד עם השאלה "המוסרית" הפלשתינית, זאת כי הוא זה שמטיח אותה בפני אחיו הימני ונוזף בו כי המצפן המוסרי שלו שבור, וכי הוא כובש אדמה לא לו. בו בזמן הוא טומן את ראשו עמוק עמוק באדמה ואומר בחצי פה כי דין מעלה אדומים הוא "לא בהכרח" כדין יפו ת"א, זאת כי אינו רוצה שהעיקרון המוסרי יגיע אל ביתו בת"א ויפעל עליו.
ככל אח טוב וישר אני מבין אותו ומבין את הצורך הקיומי שלו במניפולציית העקרונות, אבל הפלשתיני הוא לא אחיו והוא ידרוש את החלק המוסרי בעיקרון "הבעלות" עד טיפתו האחרונה.
שמאל יקר, זה סלע המחלוקת שלך עם הפלשתיני, לא איתי. תתמודד עם זה עימו, לא עימי, אני לא נגדך אני איתך; אנחנו אחים.
