בראשית דבריי, אני מבקש לשלוח תנחומים, בשמי, בשם הממשלה, הכנסת והעם כולו, למשפחותיהם של 158 ההרוגים - מקרב האזרחים ומקרב חיילי צה"ל;
כן, אנחנו עם שסופר את מתיו. אנחנו סופרים את מתינו יום יום, כואבים את לכתם, ומתאבלים על כל אחת ואחד מהם, כי לכל אחד מהם יש משפחה, כל אחד מהם הוא עולם ומלואו.
כל אחד מהם, כמו כל אחד מאתנו, רצה לחיות חיים נורמליים ככל האדם. ועל הרצון הזה, על הזכות הזו, אנו נאבקים כבר עשרות שנים, נאבקנו בחודש האחרון ולצערי, ניאלץ להמשיך ולהיאבק עוד שנים רבות.
אני מבקש לאחל החלמה לכל הפצועים, מקרב חיילי צה"ל ומקרב האזרחים. כולנו תפילה לבורא עולם, להחלמתם ולרפואתם.
ברצוני לשלוח מכאן, גברתי היושבת ראש, בשם כל העם בישראל, תודה והוקרה לרמטכ"ל צה"ל, למפקדי צה"ל, לחיילות ולחיילים, בשירות סדיר ובמילואים; לאותם עשרות אלפים, שגם ברגע זה מחרפים את נפשם, בגבורה עילאית, במאבק מול אויב אכזר, במאבק שאין צודק ממנו ואין מוסרי ממנו.
אני מבקש להודות לאנשי כוחות הביטחון וההצלה, לראשי הרשויות המקומיות ולצוותיהם, לרבבות המתנדבים שפעלו בתיאום מלא עם משרדי הממשלה, לכל אותם אלה שהתגייסו - גם מכל קצוות הבית הזה, בכל החזיתות. ומעל לכל, להצדיע לכם תושבי הצפון - אתם, במסירות הנפש שלכם, באורך הרוח שגיליתם, ביכולת לעמוד באיפוק, אתם - יסוד מרכזי בעוצמתה של מדינת ישראל.
חברי הכנסת,
לפני כחודש אישרה הממשלה לצה"ל לצאת לפעולה נגד מחבלי החיזבאללה - בעקבות פעולת הטרור, בה נורו מטחי קטיושות על יישובי הצפון, נהרגו 8 חיילי צה"ל ונחטפו אהוד (אודי) גולדווסר ואלדד רגב.
האחריות הכוללת לפעולה הזו מוטלת עליי, כראש הממשלה. אין לי כוונה ואינני מבקש לחלוק את האחריות הזו עם איש. זוהי האחריות הנגזרת מתפקידו של ראש ממשלה בישראל.
ההחלטה הזו של ממשלת ישראל שלא לעבור לסדר היום, הידהדה ועוד תהדהד רבות בבירות העולם - קרובות ורחוקות מאיתנו. היא הבהירה קבל עם ועולם, כי מדינת ישראל לא תספוג עוד כל פגיעה בריבונותה, לא תבליג עוד על אף פגיעה באזרחיה. וכן, תגיב בעוצמה על כל פעולת טרור, בין מצפון או מדרום, בין ממזרח או מים. מכל מקום.
גבירתי יושבת הראש,
גבירותיי ורבותיי חברי הכנסת,
הבוקר נכנסה לתוקפה החלטת האו"ם מספר 1701. יש בהחלטה הזו שורה של התחייבויות, שאמורות לשנות מן היסוד את המצב בגבולנו הצפוני.
בנאומי בכנסת ב 17 ביולי 2006, מספר ימים לאחר פרוץ המערכה, אמרתי, ואני מצטט:
"ובלבנון, נאבק על כך שיקויימו התנאים שקבעה הקהילה הבינלאומית זה מכבר, והדברים מצאו ביטוי חד רק אתמול בהחלטת 8 המדינות המובילות בתבל:
- החזרת בני הערובה אהוד (אודי)
גולדווסר ו-אלדד רגב,
- הפסקת אש מוחלטת,
- פריסת צבא לבנון בכל דרום לבנון
- והוצאת החיזבאללה מהאזור תוך
מימוש החלטת האומות
המאוחדות מס' 1559."
ההחלטה מהווה הישג מדיני לישראל, אולם משמעותה חיונית לכל מדינות העולם החופשי, הנאבקות בטרור העולמי.
הקהילה הבינלאומית כולה שותפה לתפיסה שיש לחסל את מדינת הטרור שקמה בתוך לבנון. מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה פה אחד, ובתמיכה של חמש עשרה המדינות החברות בה, החלטה היסטורית שמבהירה כי ישנן ישראל ולבנון בלבד. אין יותר מדינה בתוך מדינה. אין יותר חסות של מדינה על ארגון טרור. ואין יותר ארגון טרור הרשאי לפעול מתוך לבנון, כזרועו הארוכה של ציר הרשע המשתרע מטהרן ועד לדמשק, מנצל את לבנון בחולשתה, והופך אותה, את אזרחיה ותשתיותיה לכלי שרת במלחמתו.
סוף סוף נקבעה הכתובת האחת והיחידה להתדיינות בגבולנו הצפוני והיא ממשלתה הריבונית של לבנון. היא זו שתישא באחריות מלאה על כל שטחה, והמערכת הבינלאומית כולה מחוייבת לכך.
אנחנו נמשיך לפעול להחזרת החיילים החטופים הביתה. נעשה זאת ללא לאות ובכל הכלים העומדים לרשותנו, גלויים ונסתרים מהעין, כפי שנגזר גם מהחלטת מועצת הביטחון.
מיניתי את עופר דקל, סגן ראש שרות הביטחון לשעבר, לנציג מיוחד מטעמי לתאום הטיפול בהחזרת אודי, אלדד וגלעד הביתה.
אתמול בשעות הבוקר, לפני ישיבת הממשלה, נפגשתי עם משפחות החטופים ועדכנתי אותן אודות ההסכם שהושג.
משפחות גולדווסר, רגב ושליט: ראיתי את מכאובכן. קראתי את התסכול והציפיה במבט של בני רגב ואֵחַיו. ראיתי את עיניה של קרנית גולדוואסר ואת המבע המיוסר על פניה של אביבה שליט. ליבי יוצא אליכם. ואני יודע שכולנו, כל הכנסת, וכל העם הזה איתכם. הבטחתי לכם, וכך אעשה, כי אוביל באופן אישי את כל המהלכים, ואהיה מעורב בכל הפרטים הקשורים להחזרתם של אודי, אלדד וגלעד הביתה. ובעזרת השם - הם יחזרו במהרה.
אני מאמין שמימושה של החלטת האו"ם יוצר תנאים טובים להחזרתם. הקהילה הבינלאומית כולה מחוייבת לעניין זה.
גם בנושא השבת הבנים וגם בנושא ההישגים המדיניים, ראוי שנמתין מעט ונשמור על מידה של ספקנות בריאה, זהירות ועירנות.
מיבחנה של ההחלטה הוא ביישום מדויק של כל סעיף מסעיפיה. אנו מתכוונים לעקוב אחרי יישומה מקרוב. אנחנו לא נעצום עיניים במקרה של הפרה ונשמור לעצמנו את הזכות להגיב כפי שנמצא לנכון.
1. גבירתי יושבת הראש,
2. חברי הכנסת
פעולת צה"ל בחודש האחרון, באוויר, בים וביבשה - הביאה לשינוי במאזן האסטרטגי האזורי, בראש ובראשונה מול ארגון הטרור חיזבאללה.
חיילי צה"ל פגעו פגיעה קשה, שמימדיה טרם נודעו ברבים, בארגון הרצחני הזה, בתשתיתו הצבאית והארגונית, ביכולות ארוכות הטווח שלו, בארסנל הנשק העצום שבנה ואגר במשך שנים רבות, וכן, גם בבטחונם העצמי של אנשיו ושל מנהיגיו.
בכל קרב, בכל היתקלות מול מחבלי החיזבאללה, ידם של לוחמי צה"ל היתה על העליונה - ואין בכך כל ספק.
מנהיגי ארגון הטרור הזה ירדו למחתרת, ועסוקים משם בהפצת שקרים ובהסתרת האמת על המחיר שנגבה מהם ומאנשיהם.
בעניין הזה אני רוצה להבהיר: האנשים האלה לא יינקו. הם לא יינקו. נמשיך לרדוף אותם בכל מקום ובכל זמן. זוהי חובתנו המוסרית כלפי עצמנו, ואין לנו כוונה להתנצל או לבקש רשות מאיש על כך.
גם אנחנו ספגנו מכות כואבות, הן בעורף והן בחזית. לא השלינו את עצמנו כאשר יצאנו, בכורח הנסיבות, למלחמה הזאת. לא השלינו איש. אמרנו כי יפלו רקטות, נספוג טילים ונשלם מחיר יקר- שאין יקר ממנו- חיי אדם.
דיברנו מתוך רגש אחריות עמוק כלפי כל אזרח, בחזית ובעורף, וידענו, כולנו ידענו, כי אין מנוס מלצאת למערכה. אחרת היינו מוצאים את עצמינו מתמודדים עם סכנות גדולות יותר בעתיד.
חברי הכנסת,
אני רואה ושומע את אותם קולות שמביעים אי-נחת, אפילו אכזבה. כאלו שהציפיות שלהם לא התגשמו עדיין. ואני אומר להם ולכולנו: חברים, סבלנות. סבלנות.
המאבק של התנועה הציונית בטרור, כמו גם המאבק של העולם החופשי כולו בטרור, לא החל היום, ולא יסתיים בעתיד הנראה לעין.
זהו מאבק ארוך, קשה, מורכב, שדורש איפוק, נחישות, עמידה איתנה, ואורך רוח.
ראינו כולנו איזו עוצמה יש ליכולת העמידה ולסבלנות שגילה העורף הישראלי, יכולת שהפתיעה גם את אויבינו.
אומה שמבקשת לגבור על טרור פונדמנטליסטי חשוך וקנאי, זקוקה לעצבי ברזל. לנו, בני העם ששב לארצו אחרי אלפיים שנה, יש סבלנות. ולכן - אנחנו ננצח!
רבותיי חברי הכנסת,
היו גם ליקויים. נצטרך לבדוק את עצמנו בכל המערכות. אני אומר מכאן, בראש ובראשונה, לחיילי צה"ל ולמפקדיו, שחלילה לא תרפנה ידיכם, אתם הגיבורים של עם ישראל, ואתם תקבלו ממני את כל הגיבוי והתמיכה.
לא נהסס לבדוק את כל הטעון בדיקה. לא נסתיר ולא נטאטא. זוהי נשמת אפה של חברה דמוקרטית.
אבל - לא נעשה זאת בגלל התלהמות ובהטחת האשמות. אין לנו את הלוקסוס הזה, להתבוסס בהתנצחות פרועה ובהאשמות הדדיות. אין לנו את הלוקסוס הזה, כי עלינו להבטיח שבפעם הבאה - ועלולה להיות פעם נוספת - הדברים ייעשו טוב יותר. וגם אם נחשוב שהפקנו את כל הלקחים, גם בפעם הבאה יהיו דברים שנצטרך לתקן. כי רבותי זוהי מלחמה.
גברתי היושבת ראש,
חברי הכנסת,
אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזו כדי להודות לחברי בממשלה ובמיוחד לשר הביטחון עמיר פרץ, ולשרת החוץ ציפי ליבני על התנהלותם השקולה והאחראית.
אני מבקש להודות לחברי הכנסת, מכל הסיעות, לחברים באופוזיציה וגם לחברי בקואליציה, יריבים וידידים כאחד, שידעו לשמור על איפוק בסערת הקרב.
עוד אני רוצה לומר לאותם אלה בעולם שעדיין מבקרים את פעולותינו, מטיפים לנו מוסר ומצליפים בנו דברי ביקורת חסרי שחר:
איננו מתכוונים להתנצל. מדינת ישראל- צודקת!
חברי הכנסת,
אזרחי ישראל,
כלכלת ישראל נותרה יציבה ואיתנה, חרף שלושים ימי לחימה. יש לי אמון מלא במשק הישראלי, בחוסנו וביציבותו.
המלחמה הזו מחייבת אותנו לקבל שורה של החלטות בכל הנוגע לסדר היום של המדינה בשנים הקרובות.
הממשלה בראשותי ואני באופן אישי, נמקד את מרצנו, משאבינו ויכולותינו, בטיפול בתושבי הצפון, ובטיפול באזור הצפון.
נקצה את כל המשאבים הדרושים, במסגרת תוכנית לאומית רב-שנתית, כדי שהצפון יחזור להיות מרכז פורח של חיים, של חינוך ומדע, של תעשיה ופיתוח טכנולוגי, של תיירות ותרבות. כבר ביום ראשון הקרוב תאשר הממשלה את עקרונות הפעולה שיביא שר האוצר על בסיס עבודה של צוות מומחים מיוחד שהוקם לצורך העניין הזה, ועובד כבר ימים רבים וביום ראשון שלאחר מכן, נאשר את התוכניות המפורטות, על-מנת שנוכל להצעיד קדימה את צפון הארץ ואת התושבים.
לטובת המשימה הלאומית הזו נידרש גם לכל הכוחות, הכישרון, היצירתיות, הערבות ההדדית, ההתנדבות וההתגייסות ללא תנאי, שהחברה הישראלית - על כל רבדיה ועל כל מגזריה, הפגינה בחודש האחרון.
הרוח הזו - שאין חיונית ממנה כדי להחזיר את הצפון למה שהוא היה תמיד, חבל ארץ פורח, של יצירה ועשייה, של חיים נורמליים ושלווים - היא התשובה הניצחת ביותר לאויבינו.
בשלושת אלפי שנות קיומנו כעם - ידענו אויבים רבים שקמו עלינו לכלותנו. בעזרת השם - עמדנו בכל. נעמוד גם במצוקות ובמכאובי הימים האלה - ונמשיך לבנות את מדינת ישראל בגאווה.
אנחנו לעולם לא נכנעים, לא מתכופפים ולא נשברים.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
