המעצר המתוקשר של שלושה מאנשי אביגדור ליברמן ועיכוב ארבעה נוספים לחקירה (יום א', 25.01.09), עורר, מטבע הדברים, תגובות חריפות. טענות קשות הועלו נגד המשטרה, נגד הפרקליטות, ונגד היועץ המשפטי לממשלה. הסחבת הממושכת משחקת לידי אלה הטוענים לרדיפה פוליטית.

גם אלה המצדדים בחקירת ליברמן ובמיצוי הדין עמו, מחייבים חקירה מהירה וממצה. לא רק כדי להעמיד לדין את ליברמן - אם אכן סרח - אלא במיוחד כדי לעשות צדק עם בוחריו, כדי שאלה יוכלו לכלכל כדבעי את מעשיהם ערב הבחירות לכנסת ה-18.

המעצרים והאצת החקירה נעשו לאחר דיונים קדחתניים ולאחר החלטה מיוחדת מצד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. פרקליט המדינה, משה לדור, משגיח מקרוב על מהלכי המשטרה. טענותיו של ליברמן - לרבות זו שמדובר ברדיפה פוליטית שרק תסייע להעצמת כוחה של מפלגתו, כמו גם מהלכיו בתקשורת, נבחנים גם הם. סיכום ביניים מלמד כדלהלן:

• חקירה רצינית ומקיפה - בניגוד לסיבובים הקודמים, הפעם נראה כי בידי המשטרה מידע מוצק נגד ליברמן ושותפיו למעשים. חומר סודי רב נמסר לידי השופט, שהורה על מעצרם של עו"ד יואב מני, שרון שלום ואנדי בויאנגיו. במהלך הדיון בבקשות המעצר נמנע מפרקליטי החשודים לקבל לידיהם מידע בדבר החשדות, למעט מידע כללי בדבר העבירות לפי סעיפי החיקוק. המידע כולל העברות כספיות לחשבונות המזוהים עם ליברמן, גם בגין תקופה שכיהן כאיש ציבור. העובדה שכספים הועברו מחו"ל בלא דיווח מסודר בישראל, מגבירה את החשש כי מדובר בתכנון קפדני לביצוע עבירה. העובדה שמזוז החליט ללכת "בכל הכוח", בפרשה זו, מלמדת כי בידיו מידע מוצק שיש בו כדי להפליל את ליברמן;

• החקירה עכשיו, כורח המציאות - החקירה מבוצעת באיחור רב. ועל-כך ראוי לומר: מוטב מאוחר מאשר לנקוט סחבת נוספת ממושכת ומכוונת. המעצרים המתוקשרים מצד המשטרה, שנערכו בידיעה ובהיתר מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה ושל פרקליט המדינה, מטילים על גורמי האכיפה חובה מיוחדת. והיא: לעדכן את הציבור תוך כמה ימים בדבר המידע שהתגלה. נעלה מכל ספק: ערב הבחירות לכנסת, זכאי הציבור לדעת האם יו"ר ישראל ביתנו הינו עבריין כבד ו/או ראש מאפיה חוצת גבולות, או שמדובר שוב בחשדות שאינם מגיעים כדי עבירה פלילית;

• מזוז חייב לדווח לבג"צ - טוענים ליברמן, אנשיו ופרקליטיו: המשטרה פצחה במעצרים דווקא בעיתוי זה - ערב הבחירות לכנסת ה-18 - לאחר שנוכחו גורמי האכיפה כי כוחו של ליברמן הולך ומתעצם; וכי הוא כבר גורף 16-15 מנדטים. טיעון זה אינו מדויק. האמת פשוטה בתכלית: ליברמן הוא שאנס את גורמי האכיפה "לזוז" ולעשות מלאכתם, וזאת מכוח העתירה שהגיש לבית המשפט העליון, במסגרתה נדרשים היועמ"ש והמשטרה להשיב: מדוע לא יסיימו את החקירה בהקדם. בית המשפט העליון אמר את דברו, וחייב את מזוז להשיב על כך עד סוף שבוע זה. לכן אין זה מן הנמנע, כי החקירה הואצה עכשיו כדי להגיע לתוצאות ו/או להודעה מושכלת מצד מזוז כבר בסוף שבוע זה;

• יד רוחצת יד? - היבט נוסף, שטרם הוצף בימים אלה על-ידי גורמי האכיפה, הוא חששם מכך שליברמן משתמש במעמדו ובכוחו, גם בימים אלה, כדי לחזק את נאמניו ולרתקם אליו. אחד מהם הוא שרון שלום. להן כמה עובדות:

• שרון שלום נחשב יד ימינו של ליברמן בפרשה הנחקרת עתה. "שרון שלום מלבין כספים רבים המיועדים לאחר, ומעורב באופן פעיל ודומיננטי במספר פרשיות", נאמר בהודעת המשטרה לבית המשפט. העבירות בהן הוא חשוד: הלבנת הון, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים;

• שרון שלום נשוי לסימה לוי, בתו של השר לשעבר, דוד לוי. במשפחת לוי הוא נחשב לאיש דומיננטי ורב-פעלים, וכמי שידו בכל ובכוחו לקדם מהלכים גדולים גם בישראל ביתנו;

• לפני כחודשיים צירף ליברמן, בהפתעה גמורה, את אורלי לוי - בתו כאמור של דוד לוי וגיסתו של שרון שלום - למקום שישי במפלגת ישראל ביתנו. המינוי עורר תמיהות, בעיקר בשל זאת שהגברת הצעירה הוצנחה על-חשבון פוליטיקאים/מועמדים בעלי שם. עכשיו הגיעו החשדות, לרבות השאלה: מה היה חלקו, אם בכלל, של שרון שלום, בהצנחת אורלי לוי למקום גבוה בישראל ביתנו.

• שאלת השאלות: האם צירופה של אורלי לוי לישראל ביתנו, והצבתה במקום גבוה, נעשו במסגרת היחסים המיוחדים השרירים וקיימים בין ליברמן לבין שרון שלום; והאם חלילה נעשה ניסיון להריץ את אורלי לוי כחברת-כנסת - כפי שהדבר נעשה בזמנו מצד אחרים עם ידוענית אחרת, ענבל גבריאלי - מתוך מוטיבציה להסתייע בה בהמשך (שתיהן, ענבל ואורלי, הן משפטניות).

ייאמר כאן: חוקרי המשטרה שוחחו ביניהם בנושא: כיצד העפילה אורלי לוי לרשימת ליברמן. ואולם אותם גורמים הנוגעים לעניין טרם נחקרו. ההנחה היא: ככל שתתקדם החקירה, יקל על החוקרים להציף גם את השאלות הנ"ל. ואז יתברר האם אורלי לוי צורפה "רק" בגלל ייחוסה כמלכת יופי לשעבר וכדמות מוכרת בקרב רובד צעירים רבים בישראל, או אם חלילה נובע הדבר מהיחסים הבעייתיים שבין ליברמן לשרון שלום.