|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מספר המשרות הפנויות בארה"ב ירד [צילום: נאם יו, AP]
|
|
|
גורל האינפלציה ייקבע בשוק העבודה
|
|
כלכלנים מתווכחים מזה שנתיים על האינפלציה, וכעת נראה שהוויכוח החשוב ביותר הוא בשאלה האם ניתן להוריד אותה בלי אבטלה ומיתון - מסביר אקונומיסט
|
|
לכל אורך תקופת האינפלציה הגבוהה בשנתיים האחרונות, כלכלנים התווכחו על מאין היא באה ומה יש לעשות כדי שהיא תלך. מאז שהבנקים המרכזיים הזניקו את הריבית והאינפלציה צנחה, הוויכוח הזה נראה אקדמי. אבל למעשה, טוען אקונומיסט, הוא חשוב מאוד. האינפלציה יורדת בעיקר משום שמחירי האנרגיה יורדים, מגמה שלא תימשך לנצח. קשה יותר להוריד את ליבת האינפלציה, אפילו אם היא מזערית.
לפיכך, נגידי הבנקים המרכזיים המובילים בעולם מזהירים שהמלאכה טרם הושלמה. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל, אמר בשבוע שעבר: "יש דרך ארוכה עד להחזרת האינפלציה ל-2%". נגידת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגראד, הבהירה: "אנחנו יכולים להרפות, אנחנו לא יכולים להכריז על ניצחון". נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, אנדרו ביילי, הזהיר שהריבית תישאר גבוהה יותר זמן מכפי שהשווקים מצפים.
זה אומר שלא תהיה הפסקת אש במלחמת הכלכלנים. החזית הראשונה היא אידיאולוגית בצורה חלקית: מי אשם בעליית המחירים. תיאוריה יוצאת דופן אך פופולרית מאשימה חברות תאבות בצע. היא צצה לראשונה בארה"ב באמצע 2021, כאשר שולי הרווח של חברות לא-פיננסיות היו גבוהים במיוחד והאינפלציה צברה תאוצה. כעת היא שבה לזירה, בגיבוי קרן המטבע הבינלאומית, האומרת שעליית הרווחים אחראית לכמעט מחצית מן האינפלציה בגוש האירו בשנתיים האחרונות; נראה שגם לגראד תומכת בה.
אינפלציית-בצע היא רעיון שובה לב מבחינת אנשי שמאל, הסבורים שמטילים אחריות רבה מדי על העובדים ודרישות השכר שלהם. אבל יהיה זה מוזר לחשוב שחברות הופכות לפתע לתאבות בצע. אינפלציה נגרמת בשל ביקוש העולה על ההיצע, מסביר אקונומיסט – וזה מה שמגדיל את הרווחים, ולא להפך.
החזית השנייה נוגעת לגאוגרפיה. האינפלציה בארה"ב הייתה בראשיתה תוצרת בית יותר מאשר בגוש האירו. הדוד סם העניק בזמן הקורונה סיוע בהיקף של 26% מהתוצר, לעומת 15%-8% במשקים הגדולים באירופה. היבשת הישנה ספגה מכה כבדה יותר בתחום האנרגיה לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. מחקר של קרן המטבע מצא, כי רק 6% מהאינפלציה בגוש האירו נגרמו בשל התחממות יתר מקומית, לעומת 80% בארה"ב.
זה אומר שאירופה יכולה להסתדר עם מדיניות פחות מהודקת. גוש האירו הזרים לאחרונה 3% מהתוצר לסבסוד חשבונות האנרגיה, ללא השפעה אינפלציונית, וייתכן שהסובסידיות אפילו סייעו לבלום את האינפלציה. גם הריבית באירופה נמוכה יותר: 4% לעומת 5.5% בארה"ב.
למרות כל זאת, הבעיות האינפלציוניות משני צידי האוקיינוס האטלנטי הולכות ונעשות דומות. היא נובעת יותר ויותר ממחירי השירותים המקומיים, ולא ממחיר המזון והאנרגיה – דהיינו מהוצאה מקומית חזקה. גם השכר ממשיך לעלות: בקצב שנתי של 4.5%-4% בארה"ב וב-5% בגוש האירו.
מכאן חשיבותה של החזית האחרונה: שוק העבודה. גם אם שולי הרווח יירדו, הבנקים המרכזיים לא יוכלו להשיג לאורך זמן את יעד האינפלציה (2%) בלא איזון טוב יותר בין הביקוש לעובדים לבין ההיצע. בשנה שעברה התווכחו כלכלנים בארה"ב האם הדבר מחייב שיעור אבטלה גבוה יותר. מאז, התאמתה חלקית הגישה שהשיבה בשלילה: מספר המשרות הפנויות ירד, שוק העבודה קרוב לאיזון והאבטלה נותרה בשפל של 3.7%.
אולם, מדגיש אקונומיסט, לאחרונה נראה שתהליך זה נבלם. לאחרונה העריף נגיד ה"פד" לשעבר וחתן פרס נובל, בן ברננקי, שלאור היחס בין המשרות הפנויות לבין מספר חסרי התעסוקה – שיעור האבטלה יצטרך לעלות ל-4.3% למשך זמן מה. כלכלנים אחרים צופים עלייה שלה ל-5.5% בשנה הבאה, אל מול ירידה של האינפלציה ל-3% והמשך ירידה איטית מאוד לעבר 2%. לא מדובר בזינוק באבטלה, אך בעבר עליות כאלו הובילו למיתון. ואילו בגוש האירו נראה שהדרך להורדת האינפלציה בלא מיתון ממשי היא קשה עוד יותר. כאן חילוקי הדעות הם המשמעותיים ביותר – והסיכונים הם הגבוהים ביותר.
|
| תאריך:
|
07/07/23
|
|
|
עודכן:
|
07/07/23
|
|
איתמר לוין
|
|
גורל האינפלציה ייקבע בשוק העבודה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חשדנית
|
7/07/23 20:37
|
|
בעוד הדמוקרטים סופגים תבוסה אחר תבוסה בבית המשפט העליון של ארה"ב, גובר הלחץ על הנשיא ג'ו ביידן ליזום שינויים מרחיקי לכת בבית המשפט. הלחצים נעים ממחוקקים ליברליים ועד לתומכי הפלות, מדווח וושינגטון פוסט. ביידן מתח ביקורת חריפה על נטייתו ימינה של בית המשפט, אך נכון לעכשיו הוא מתרחק מן ההצעות לרפורמות – כולל הגדלת מספר השופטים, הגבלת אורך הכהונה וגיל פרישה מחייב – הנדחפות בידי האגף השמאלי של המפלגה וזוכות לתמיכה גוברת גם בחלקים מליבת בסיס תומכיו.
|
|
|
|
|
מה ניתן לומר כיום על רופרט מרדוק, הבעלים בן ה-92 של קבוצת פוקס? אנחנו אחרי עידן טראמפ-1 אבל אולי לפני עידן טראמפ-2. אנחנו אחרי התשלום של 787.5 מיליון בתביעת יצרנית מכונות ההצבעה דומיניון, אבל לפני ההכרעה בתביעה דומה של חברת סמארטמטיק. אנחנו אחרי פיטוריו של טאקר קרלסון בעל הרייטינג מרקיע השחקים, אבל לפני ההטמעה של לוח התוכניות החדש.
|
|
|
|
|
במשך שנים פעלה בשקט קבוצת וגנר, הצבא הפרטי של יבגני פריגוז'ין, כידה הארוכה של ממשלת רוסיה. אלפי לוחמיה בדרום אמריקה, המזרח התיכון ואפריקה סייעו לקרמלין להבטיח שליטה על משאבי טבע ולהשפיע על מדינות כושלות באיזורי עימות, בעוד ולדימיר פוטין יכול בנוחות רבה להרחיק את עצמו מהתנהגותה הברוטלית של וגנר – כותב קולין קלארק, מנהל המחקר של קבוצת הייעוץ הביטחוני סופאן, בניו-יורק טיימס.
|
|
|
|
|
בשנות ה-1970 הציע הכלכלן ארתור אוקון, שהיה יועצו של הנשיא לינדון ג'ונסון, הציע דרך קלה ומלוכלכת להעריך את מצבה הכלכלי של ארה"ב: "מדד האומללוּת" – סכום האינפלציה והאבטלה. זהו אמצעי גולמי בלבד, כי הנזק הכלכלי מאבטלה גדול בהרבה מאשר מאינפלציה. אבל היסטורית, המדד הזה עשה עבודה טובה למדי בקביעת מצב הרוח הכלכלי בכללותו – כותב פרופ' פול קרוגמן בניו-יורק טיימס.
|
|
|
|
|
נראה שגל המהומות שפקד את צרפת שכך, אך יעבור זמן רב יותר עד שייעלם הזעם שהותירה הריגתו בידי המשטרה של נאהל מרזוק, נער בן 17 ממוצא צפון-אפריקני. למעלה מ-5,000 כלי רכב הוצתו, למעלה מ-1,000 נכסים ניזוקו או נבזזו ו-250 תחנות משטרה וז'נדרמריה הותקפו; קרוב ל-4,000 איש נעצרו.
|
|
|
|
|
